התיק נגד השוטר שירה בביאדגה נסגר: "ראשי מח"ש סירבו להכיר בראיות בסיסיות"

מח"ש החליט לסגור את התיק נגד השוטר שירה ביהודה ביאדגה בינואר: "השוטר פעל בתחושה שהוא בסכנת חיים". משפחתו של ביאדגה הודיעה כי תערער. עו"ד לסרי, שייצג את המשפחה: "ההחלטה – רוח גבית למקרים דומים"

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הודיעה היום כי השוטר שירה ביהודה ביאדגה ז"ל בבת ים בינואר האחרון – לא יועמד לדין. לפי הודעת מח"ש, השוטר פעל מתוך תחושה שהוא בסכנת חיים. משפחתו של ביאדגה הודיעה כבר כי היא מתכוונת להגיש ערר.
עורך הדין של המשפחה, צחי לסרי, מסר כי "לצערנו מח"ש בהחלטתה שלא להעמיד לדין את השוטר היורה שהרג של יהודה ז"ל ללא הצדקה, נותנת רוח גבית של ממש למקרים מעין אלה. לצערי, במהלך המפגש עם ראשת מח"ש ובכירים נוספים, הם לא הכירו ראיות בסיסיות וסירבו לקבל מידי במעמד המפגש. התנהלות זו מהווה המשך ישיר לאמירות בכירים נוספים במח"ש שעל מרשיי ללכת לחברי הכנסת שלהם (האתיופים). כאילו לא די באמור עד כה, הרי שראשת מח"ש הביעה תרעומת על כאבה של המשפחה ובכירים נוספים שנכחו במפגש כלל לא הבינו את מצוקתה".

אשר למחדלי החקירה, אומר לסרי כי ״הפרקליטה, בתיה קוליץ, המלווה את התיק, אמרה ביחס לאוטובוס שנראה עובר בזירה בעת האירוע – כי הם לא הגיעו לנהג וזאת לאחר שראשת מח״ש טענה שבכלל לא היה אוטובוס. כמובן שמיד הסברתי להם את החשיבות של העדות שכזו שכן הנהג יכול היה לראות את שהתרחש. עו״ד קוליץ השיבה ״מה לעשות? לא הגענו אליו״.
עוד הוסיף לסרי: ״ביקשתי להשמיע להם עדות שעניינה השיהוי בין שתי היריות. עו״ד קוליץ טענה כי לא היה שיהוי בעוד שמההקלטה שבידי והועברה למח״ש עולה בבירור כי יש שיהוי של ארבע שניות בין היריות. כאשר התחלתי להשמיע את העדות, ראשת מח״ש סרבה להקשיב ואמרה שאני לא אשמיע מה שאני רוצה. תהיתי באוזניה האם אין זה מתפקידה להגיע לחקר האמת, ולא זכיתי למענה כלשהו״.
בנימה אישית הוא הוסיף: "לצערי משטרת ישראל בגיבוי מח"ש מסכנות הלכה למעשה אנשים הסובלים מהתמודדות נפשית שכן אין כל נוהל סדור לטיפול בנושא ואין כל אשמים במחדל המתמשך הזה".

#המחאה_צפויה_להתחדש?
ביאדגה, יוצא אתיופיה, מתמודד נפש והלום קרב, יצא מביתו בבת ים ב-19 בינואר כשסכין בידו. הוא נורה על ידי שוטרים, כשאחד מהשוטרים ירה בכתפו ובבטנו והביא למותו.
המשטרה הודיעה באותה עת כי תגובתו של השוטר נבעה מהערכתו כי נשקפה סכנה לחייו, וזאת ללא קשר למוצאו של החשוד. עוד הודיעה המשטרה כי "כמקובל בכל מקרה של ירי במהלך פעילות מבצעית של המשטרה, נפתחה בנושא בדיקה במחלקה לחקירת שוטרים ואין זה ראוי להסיק מסקנות שיש בהן כדי להטעות את הציבור ביחס לאירוע זה טרם השלמת הבדיקה על ידי הגוף המוסמך לכך."

בעקבות האירוע החלה מחאה של אקטיביסטים נגד פרופיילינג ואלימות משטרתית כלפי בני העדה האתיופית. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שעמד אז בפני פריימריז ובחירות, הבטיח לעקוב אישית אחר חקירת מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים). ב-7 בפברואר הודיעו נציגי מח"ש כי החקירה הסתיימה והממצאים הועברו לפרקליטה המלווה את האירוע. לנוכח החלטת מח"ש, ניתן להעריך כי בימים הקרובים עשויה להתחדש המחאה נגד פרופיילינג ואלימות משטרתית.

#מהי_עילה_סבירה?
ביולי 2016 פורסם דוח מסכם של הצוות למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה שהוקם מכוח החלטת ממשלה מספר 1107 מפברואר 2016. בראש הצוות עמדה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים.
המלצות דוח פלמור יושמו בחלקן. דוח של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שפורסם בחודש שעבר חשף כי מספר התלונות על גזענות ואפלייה עלה פי שלושה לעומת השנה הקודמת. 40% מהתלונות התקבלו מיוצאי אתיופיה. מנגד הדוח הראה כי נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, כמו גם בתחום המעצרים והגשת כתבי אישום. על אף הנתונים המעודדים, נוהל הזדהות מעודכן שהופץ לאחרונה על ידי משרד המשפטים מעלה שאלות לגבי תקפות הנתונים. כך למשל, שוטר רשאי לבקש מאזרח להזדהות בשל "עילה סבירה". מהי עילה סבירה? לשיקול דעתו של השוטר. הדרישה להזדהות לא נחשבת לעיכוב ואין כל דרישה לתיעוד. יש חשש שהנוהל החדש הוא עמום, לא פותר כלל את נושא שיטור היתר ולא מאפשר מעקב ותיעוד על הפעלת הסמכות להזדהות.

מתוך: המקום הכי חם בגיהנום

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏מחייך‏‏