חיפוש
Close this search box.

המאבק טרם הסתיים

ממשלת "קדימה", שהבינה שקליטת יוצאי אתיופיה בישראל נכשלה, החליטה לפתור זאת באמצעות תוכנית חומש. עכשיו היא מפנה את גבה

כתב וצלם: אבי מספין

'ממשלות ישראל לדורותיהן נכשלו בקליטת יוצאי אתיופיה בישראל כשלון חרוץ'. זוהי האמירה שרווחת בקרב יוצאי אתיופיה ואחרים, על הטיפול הרשלני בקליטת בני הקהילה בארץ. תוכנית החומש, עליה הכריזה הממשלה בפברואר השנה היתה אמורה להיות התוכנית שתשנה את המצב ותוביל לכך שחברי הקהילה יהיו האחראים לעצמאותם הכלכלית והחברתית. אך בדומה לתוכניות קודמות לקליטת יוצאי אתיופיה של ממשלות ישראל לדורותיהן, התוכנית נדחקה לשוליים ונקברה במגירה, לפחות לעת עתה. בני הקהילה, שבפעם הראשונה היו חלק מקביעת יעדי התוכנית שנועדה להם, לא מוכנים לוותר.

בנובמבר 2006 אלפי בני הקהילה האתיופית הפגינו מול משרד ראש הממשלה במחאה על ההתעלמות של ממשלות ישראל לדורותיהן מגורלם. המחאה אילצה את ראש הממשלה לכנס ועדה, שתבחן את הנושא ותציג תוכנית מערכתית עבור יוצאי אתיופיה שתיתן מענה לקליטתם ושילובם של יוצאי אתיופיה בחברה. לאחר חמישה חודשים סיימה הוועדה את עבודתה והגישה לראש הממשלה תוכנית. התקציב הכולל של תוכנית החומש עמד על כ- 870 מיליון שקל, למשך תקופה של חמש שנים.

"כמי שהיה שותף לגיבוש תוכנית החומש לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ובירך על אישורה, אני מתבייש בשביל הממשלה על שהונתה ציבור רחב של אזרחים, את קהילת יוצאי אתיופיה", טוען גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה בישראל, שהגיש לאחרונה יחד עם האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה תביעת בג"צ בשם הקהילה, במסגרתה נתבעת הממשלה להסביר מדוע הפרה את התחייבותה למימוש ותקצוב התוכנית שנועדה להתחיל לפעול כבר בשנת 2008.

"החלטתה התקדימית של הממשלה בפברואר השנה, לקחת אחריות ולהבטיח את קליטת קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, הביאה משב רוח אדיר של תקווה, אבל מסתבר שדבר לא השתנה", אומר דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "אחרי הכל, מאחורי הנתונים לגבי מצבם העגום של יוצאי אתיופיה נמצאים אנשים שזקוקים לתוכנית כאוויר לנשימה, כאמצעי לשילוב בחינוך, בתעסוקה והיחלצות מגורל של עוני ודלות. כעת התסכול הוא עצום, אנו מתדפקים על שערי בג"צ בניסיון אחרון למנוע את התחמקות הממשלה מהתחייבותה".

ח"כ שלמה מולה (מפלגת קדימה), בן הקהילה, היה מיוזמי הפרויקט הלאומי לקליטת יוצאי אתיופיה, תוכנית קודמת שהיתה אמורה לתת מענה כולל והצטמצמה למענה חלקי. מולה: "במקום לחזק את הפרויקט הלאומי, שהיה אמור לתת מענה למטרות ויעדים נרחבים, תוך כדי החזרת האחריות של המדינה לקליטה, הלכו ויצרו פרויקט חדש. עכשיו תוכנית החומש חייבת להתקיים. אף אחד לא עושה טובות – קליטת יוצאי אתיופיה היא באחריות המדינה".

ההשלכות כתוצאה מאי-קיום ההבטחות החוזרות ונשנות הן מרובות: הפערים החברתיים והכלכליים מעמיקים, הניכור של יוצאי אתיופיה גדל והעוני ממשיך להתרחב, תוך חוויה הולכת וגדלה של יחס משפיל וגזעני, חיים בגטאות דמוגראפיים בשכונות סלמס והשקעה לא אפקטיבית בחינוך תלמידים יוצאי אתיופיה.

גם הפעם, בבניית התוכנית ובתקצובה, נעדר מקומה של הסוכנות היהודית, שהייתה שותפה בתחילת הדרך. השר לקליטת העלייה לשעבר, יעקב אדרי אמר זאת כך: "לצערנו ,הסוכנות היהודית שהתחייבה להעניק 180 מליון שקלים למימוש התוכנית, פשוט ויתרה על העניין".

עם השלמת התוכנית הכריז ראש הממשלה אולמרט: "המעורבות של משרדי הממשלה, בשיתוף מלא של נציגי העדה, אפשרה לנו לבנות תוכנית המבוססת על הצרכים האמיתיים של בני העדה ולכן אני משוכנע שתוכנית זו תוביל לשיפור מצבם והשתלבותם המלאה בחברה הישראלית. התוכנית תיתן פתרון מהיסוד לבעיית השתלבותם של אותם עולים בחברה".

בפועל, בישיבה לאישור תקציב המדינה לשנת 2009 לא עלה כלל נושא תקצובה של התוכנית, לא מצד אולמרט ולא מצד שלושת שרי הקליטה שכיהנו בממשלתו מתחילת כהונתו ב- 2006.

ביטול התוכנית מסכן את קליטתם האפקטיבית של בני הקהילה בישראל.

קבצים מצורפים

p. 8

p. 9

p. 10

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system