דף מידע בנושא עובדי הוראה ממוצא אתיופי במערכת החינוך:
כחלק מהחלטת הממשלה 324 (אתפ/3) בנושא מדיניות ממשלתית לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית, משרד החינוך שם לעצמו יעד ל-"הכפלת מספר המורים יוצאי אתיופיה המשולביםבמערכת. זאת לצד ההכרה בצורך "לפעול לצמצום ההתייחסות המבדלת לבני הקהילה ומעבר להתייחסות משלבת" . הנתונים מעידים על צמיחה משמעותית בכמות המוריםממוצא אתיופי במערכת החינוך, לצד מאמץ להכשיר מורים נוספים למען השתלבותם במערכת החינוך אך יחד עם זאת, עולות שאלות רבות אשר יש להתייחס אליהם בכדי לוודא שילוב מיטבי של מורים ממוצא אתיופי בטווח הקצר, הבינוני, והרחוק
· מדוע רק כ– 3 מתוך 5 עובדי הוראה אשר עוברים הכשרות ונכנסים למערכת החינוך משולבים במסגרות הבית ספריות?
· מדוע רק 1 מתוך 5 עובדי הוראה ממוצא אתיופי מועסקים במשרה מלאה? איזה תנאי תעסוקה יש ל21% שמועסקים ב"למעלה ממשרה מלאה?
· מה קורה עם 304 המורים אשר משרתם אינה מגיעה למשרה מלאה? מדוע 1 מתוך 10 עובדי הוראה מועסקים במשרה אשר אינה מגיעה אפילו לחצי משרה?
· מה שיעורי הנשירה של מורים ממוצא אתיופי ממערכת החינוך לאחר 3 שנים, 5 שנים ו– 10 שנים, בהשוואה לכלל המורים בחינוך העברי? כמה נפלטים מהמערכת, טרם קבלת תנאיקביעות?
· האם בתי הספר מעסיקים מורים ממוצא אתיופי במסגרת "שעות עולים" (בין אם הם עולים ובין אם נולדו בארץ) או שמורים אלו מועסקים במסלולים הסטנדרטיים של המשרד, כמוריםמן המניין אשר עברו את ההכשרות הנדרשות במערכת החינוך?
· מתוך ה– 314 סטודנטים ממוצא אתיופי להוראה בשנת תשע"ח, כמה מתוכם ישולבו בצורה מיטבית במערכת החינוך? כמה יועסקו במשרה מלאה, במסגרות בית ספריות, ומה יקרה עםהסטודנטים אשר הוכשרו ולא יקלטו במערכת החינוך?
· מדוע תכנית תספ"ה מופעלת כתכנית ייעודית לסטודנטים ישראלים ממוצא אתיופי למרות ההחלטה לפעול לשילוב עם כלל הסטודנטים? מדוע הסטודנטים זקוקים לתכנית תוספתית ייחודיתונפרדת מעמיתיהם ללימודים, למרות ששיעור גבוהה מהתלמידים אינם עולים ונולדו בישראל?
· מה אחוז הנשירה של הסטודנטים להוראה המשולבים בתכנית תספ"ה, ואיך משתווה השיעור הנ"ל לנשירה בקרב כלל התלמידים להוראה?