חיפוש
Close this search box.

ראשי הערים ו'מלחמתם' באתיופים

ראשי הערים ו'מלחמתם' באתיופים

ניסיון של ראשי הערים לשמור על הרכב מסויים של עירם הביא לביטויים הגובלים בגזענות ובהשפלה כלפי יוצאי אתיופיה

קשיהם הכלכליים של ערים רבות הוא עניין ידוע. אבל הדרכים לפתור מצוקות כלכליות ומצב כלכלי קשה של אוכלוסיות שונות לא צריכות בשום פנים ואופן לבוא על חשבון זכותם של אזרחי המדינה האתיופים לבחור את מקום מגוריהם. על אחת כמה וכמה כאשר בנוסף להתנגדות של ראשי הערים הם משחררים התבטאויות קשות כלפי ציבור העולים. להתבטאויות יש השלכות חמורות על יחס האוכלוסייה הוותיקה כלפי האתיופים ופגיעה בלגיטימיות של התושבים האתיופים הנקלטים בעיר. איך אמור להתנהג תושב ותיק כאשר ראש העיר שלו מתבטא בצורה כזאת. בין ראשי הערים אשר התנגדו לתושבים אתיופים בעירם אפשר למנות את ראש עיריית אשדוד, צבי צילקר וראש עיריית גדרה, אליהו רדיע. אבל הגדילה מכולם לעשות ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שלא רק שלא הסכימה לכניסת אתיופים בנתניה אלא שהיא ממשיכה להתנגד בכל דרך שהיא לקחת אחריות על מצוקותיהם ובעיותיהם. לפני שנתמקד בראש עיריית נתניה הנה תזכורת קצרה על ראשי הערים האחרים.

אשדוד – צבי צילקר: נסיון למנוע כניסתם של עולי אתיופיה לעיר

בתחילת חודש ספטמבר של שנת 2000 כתב ראש עיריית אשדוד צבי צילקר מכתב לסוכנות ובו איום שלא לקלוט יותר עולים מאתיופיה בעיר. במקביל, עם או בלי קשר, בוטלו ההסעות של תלמידים בני הקהילה האתיופית לבתי הספר בעיר בשבוע של תחילת הלימודים. ביום הראשון ללימודים, בשעה שצילקר מסייר בבתי הספר עם שרת הקליטה יולי תמיר, חיכו עד בוש להסעות עשרות תלמידים בינהם כאלה שרק מתחילים כיתה א'. לטענת ממלא מקום ראש העיר, סניה כצנלסון הודה כי דבריו של ראש העיר לא הובנו כראוי וכי הוא בסך הכל רצה להתריע מפני קליטה של העולים בלא המשאבים הדרושים.

גדרה – אליהו רדיע: "סוגר את גדרה בפני העולים האתיופים".

בחודש יולי 2002 כתב אליהו רדיע, ראש עיריית גדרה מכתב למשרדי הקליטה והשיכון כי הוא מסרב לקלוט בישובו קבוצה נוספת של עולים מאתיופיה. רדיע איים שאם יכנסו המשפחות האתיופיות החדשות לגדרה הוא ימנע מלהכניס את ילדיהם למערכת החינוך. אבל כאשר הואשם רדיע בגזענות הוא טען כי הוא האחרון שאפשר "להאשימו ככזה".

סירובו של רדיע כמו של צבי צילקר העלה את הטענה שכנראה יש בה מן האמת שהדבר נעשה, על גב העולים הנדחים בצורה כה פוגעת ומשפילה, על מנת לסחוט תקציבים נוספים ממשרדי הקליטה השונים. מפליא ומזעזע השימוש שעושים בקהילה האתיופית כקלף מיקוח על מנת לסחוט תקציבים נוספים ממשרדי הממשלה.

נתניה – מרים פיירברג – "אינני אחראית על רווחת העולים".

כל ביטויי הגזענות או הגזענות לכאורה הללו בטלים בשישים כאשר לומדים להכיר את שיטת הפעולה של ראש עיריית נתניה, מריים פיירברג כלפי העולים מאתיופיה. הכל התחיל בחודש ינואר 99 בהצהרתה ראש העיר בפני חברי המועצה שבה התנגדה בכל תוקף למתן אפשרות לבני הקהילה האתיופית לעבור לגור בעיר. בעיתון המקומי התבטאה פיירברג בחריפות באומרה: "משרדי הממשלה ממשיכים להתעלם מנטל המצוקה בו שרויה נתניה, ופתאום אני שומעת על עוד שמונים משפחות מעולי אתיופיה שמגיעות לנתניה. קנו למשפחות האלה דירות בעיר בלי לשאול אותנו, לנו אין את האמצעים לטפל בהן ולכן לא נקבל אותן" ('שבועון נתניה', ורדה שוורץ, 8.1.99). בנוסף הורתה פיירברג באופן רשמי על כך שלא ייבנו יותר בנתניה דירות של פחות מארבעה חדרים זאת לטענתה כדי "למנוע יצירת שיכוני עוני". בעקבות דברים אלה הגיש ח"כ אדיסו מסאלה תלונה במשטרה נגד פיירברג בחשד להסתה לגזענות.

התבטאויותיה של פיירבג לאחר מכן המשיכו לשקף נאמנה את עמדתה הבוטה כלפי התושבים האתיופים של העיר. כך קרה בעקבות מפקד שנעשה בשנת 2002 בעיר נתניה על ידי ג'וינט-מכון ברוקדייל. אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה שלחה לראש עיריית נתניה את פרטיו העיקריים של המפקד, הכולל בתוכו אינפורמציה נרחבת על מצב העולים האתיופים בנתניה, והציעה לקדם את ההתמודדות עם מצבם בעזרת מפגש משותף לכל הגורמים העוסקים בנושא.

לכל ראש עירייה, ראוי לציין, יש את הזכות המלאה לקבוע סדר עדיפויות בעירו. אבל קביעה כמו של פיירברג על אי האחריות שלה כלפי התושבים העולים וההקבלה שלה בין זה לבין אחריות "על רווחת החוליה החלשה בחברה בכלל". מעלה את השאלה החמורה – ראש עיר של מי היא בעצם? האם קיימת האפשרות לראש עיר כלשהו לעשות סלקציה של אחריות שבה התושבים האתיופים אינם נכללים? הצהרה זו, מעבר להיותה גובלת בגזענות הרי שהיא מפקיעה מפיירברג את הזכות לכהן כראש עיר במדינת ישראל.

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system