"אנשים שואלים אותנו: יש בכלל אקדמאים אתיופים?"
משפחת דר - יאיר איש העסקים, אורה, העובדת בלשכת המדען הראשי, ובתם דנה - פותחת דלתות לאקדמאים מהקהילה האתיופית. לקראת כנס עמותת "עולים ביחד" הם אומרים ל"כלכליסט": "החברה הישראלית לא פתוחה מספיק למיעוטים"
אוניברסיטת תל אביב תארח ביום חמישי את כנס הידידים השנתי של עמותת "עולים ביחד", שפועלת למען השתלבות הקהילה האתיופית בחברה הישראלית. בכירים במשק יישאו נאומים, פוליטיקאים יפגינו נוכחות, ובסוף הערב יחולקו אותות הכרה לפעילים. אולם העובדות בשטח מלמדות שמי שעושה את העבודה המשמעותית הם בעיקר המתנדבים המסורים.
משפחת דר היא אחת מה"פועלים השחורים" הללו. הבעל יאיר דר, משקיע ומנהל חברות, לקח על עצמו להדריך בשנים האחרונות סטודנטית מתחילה ואקדמאי מצטיין. אשתו ד"ר אורה דר, מנהלת השקעות בתחום מדעי הטבע במשרד המדען הראשי, הלכה בעקבותיו ומשמשת כמנטורית לשני אקדמאים בתחילת דרכם המקצועית. הבת דנה, עד לאחרונה כתבת בערוץ הספורט, מעבירה שיעורים באנגלית מדוברת לסטודנטים שנזקקים לעזרה בתחום.
בשבוע שעבר הגיעו כולם למשרדי העמותה בהרצליה כדי לספר על הקשר המיוחד שנרקם בינם לבין החניכים שלהם, זאת במסגרת פרויקט המנטורינג של העמותה. כ־200 סטודנטים מגישים מדי שנה את מועמדותם לתוכנית שאמורה להכין אותם לשוק העבודה, ומוזמנים למרכזי הערכה ומבדקים. רק מי שנמצא מתאים מתקבל לתוכנית, שבמסגרתה ישודך לו מנטור והוא גם ייקח חלק בהרצאות ובסדנאות הקשורות להשמת עובדים.
יאיר היה הראשון שהתנדב, ומהר מאוד הוא סחף אחריו את כל המשפחה. "לא היתה לי משיכה מיוחדת לעדה האתיופית, וגם לי אפילו היו סטיגמות", הוא מודה. "אבל אז הכרתי את יפעת עובדיה, מנכ"לית עמותת 'עולים ביחד', ושמעתי סיפורים על התלאות שהאקדמאים האתיופים נאלצים לעבור. זה נגע ללבי. אני לא חושב שהאתיופים נפסלים כעובדים בעלי פוטנציאל בשל רוע לב, אלא מתוך חוסר מודעות. אבל הבעיה הבסיסית היא לא של העדה האתיופית, אלא של החברה הישראלית, שלא פתוחה מספיק למיעוטים".
מימין: תומר בירו, אווקה טללה, דנה דר, קנובש טללה־תגאייה והבן רועי, גטהון ביאדגלין, יאיר דר ואורה דר צילום: אוראל כהן אורה מספרת כי רעיון המנטורינג מאוד דיבר אליה. "הרעיון לעזור אישית למצטיינים כדי להפוך אותם לדוגמה בקרב שאר בני העדה נראה לנו נכון", היא אומרת, וגם מחלקת טיפים למנטור המתחיל: "חשוב שהמנטור לא ינסה לייעץ בנושאים שאין לו מושג בהם. עליו להיות כן ופתוח. במקרה הספציפי שלנו, בעיקר צריך לנסות ולשים את החניכים בפרופורציות ישראליות".
"קשה מאוד להגיע לראיון עבודה"
אחד האקדמאים שיאיר תומך בהם הוא תומר בירו. כשהכירו לפני שנתיים עבד בירו (29) בחברת התקשורת 012 בתור נציג מכירות. היום הוא עובד שם ככלכלן. "נתקלתי בקונפליקטים רבים בחברה", הוא מספר. "חשבתי שאני לא מתבלט מספיק, ושהידע שלי לא בא לידי ביטוי". ויאיר מרחיב: "פגשתי בן אדם שהתלבט בבעיות שגם אני התחבטתי בהן. אלא שלי היה עם מי להתייעץ, ולתומר אין את זה".
אקדמאית אחרת שיאיר מסייע לה היא אווקה טללה (26), כיום סטודנטית לחשבונאות וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. לפני כשנה, כשהכירה את יאיר, היתה טללה חיילת משוחררת שנמצאה בצומת דרכים מקצועי ואישי. "יאיר עזר לי בכל מיני לבטים הקשורים בבחירת מוסדות ומסלולי לימוד", מספרת טללה, "אבל הקשר בינינו בעיקר חיזק אותי נפשית ועזר לי להבין שעליי לקחת סיכונים וללכת עם הרצונות שלי. אמנם באקדמיה הולכים לקראתי כסטודנטית אתיופית, אבל ברור לי שבשטח אצטרך להוכיח את עצמי יותר בגלל מי שאני".
אורה יושבת בנחת בין שני החניכים שלה: משמאלה גטהון ביאדגלין (29), בעל תואר בכימיה וביו־טכנולוגיה, שעמו היא נמצאת בקשר כבר כמעט שנה. ביאדגלין עובד בחברת HP־אינדיגו, ומספר שמה שחיבר בינו לבין אורה הוא עברה ככימאית. מימינה של אורה יושבת קנובש טללה־תגאייה (29), בעלת תואר ראשון בהנדסה, כימיה וביו־טכנולוגיה, שעובדת בחברת טבע ונמצאת בקשר עם אורה זה כשנתיים.
"ברגע שראיתי את אורה, התאהבתי בה", מספרת טללה־תגאייה. "נכון שבכל קשר יש חשדנות, אבל עם הזמן הופכים לחברים, אפילו למשפחה. המנטורים נהפכים לכתובת טבעית להתייעצות". ביאדגלין מרחיב: "הציפייה שלי היא שמנטור יפתח לי דלתות ויפתור לי התלבטויות מקצועיות. אורה עמדה בשני הפרמטרים האלה".
ואכן, כשמדובר במציאת עבודה, אורה לא מהססת להפעיל קשרים. למשל, היא התקשרה לאחד מסמנכ"לי טבע וביקשה ממנו לקבל את טללה־תגאייה לראיון עבודה. כעבור זמן קצר טללה־תגאייה הוזמנה לראיון על ידי אותו סמנכ"ל, ואחרי כמה מבחני קבלה החלה לעבוד בחברה. "לבני העדה האתיופית קשה מאוד להגיע אפילו לשלב ראיון העבודה", אומרת טללה־תגאייה. "תראו למשל את השם שלי. הוא בעייתי ומוזר ולא ממש בא להכיר אותי כששומעים עליו".
"הפעלת קשרים זה לגיטימי"
בני משפחת דר לא מתעלמים מהעובדה שבינם לבין החניכים שלהם שורר פער סוציו־אקונומי. "הייתי רוצה להגיד שהתגובות שאנחנו מקבלים מהסביבה בנוגע לפעילות שלנו בעמותה הן רק מפרגנות, אבל זאת לא תהיה האמת", אומר יאיר. "יש גם הערות ציניות כמו: 'מה, יש בכלל אקדמאים אתיופים?!'. אבל בסופו של דבר בסביבה שלנו יש הרבה אנשים משכילים, אז אנחנו לא צריכים להתמודד עם הרבה תגובות מרושעות". דנה מוסיפה שהפערים רק פקחו את עיניה. "נפתחתי לתרבות חדשה כי, בינינו, מה כבר מישהי כמוני מרמת השרון יכולה לדעת על אתיופים", היא אומרת.
כשבני משפחת דר והחניכים שלהם נשאלים אם הפעלת הקשרים היא לא למעשה אפליה מתקנת, הרוחות בחדר סוערות. "בואו לא נהיה תמימים, גם הצברים מתנהגים ככה", זועם בירו, וטללה־תגאייה מוסיפה: "יש לי חברה לבנה שעובדת איתי, וגם היא התקבלה לעבודה אחרי שדחפו את קורות החיים שלה על ידי מישהו שמקורב להנהלה. אף אחד לא מחזיק אותי בטבע רק בשביל אורה. נכון, קיצרו לי את הדרך...", ואורה קוטעת אותה: "לא קיצרו לך את הדרך. פתחו לך את הדלת, וזה לגיטימי בארץ".
לקראת סיום המפגש טללה־תגאייה מבקשת להבהיר: "אני לא רוצה שבעקבות הכתבה תצטייר תמונה של חבר'ה מסכנים שלקחו אותם ביד וקידמו אותם. אנחנו אקדמאים עם פוטנציאל גבוה שרוצים להצליח. המנטורים הם חלק ממערך מסודר וחשוב, שמיועד לפתוח לנו דלתות כי לנו אין משפחות שיוכלו לעזור לנו. אבל מרגע שהדלת נפתחת, אנחנו מוכיחים את עצמנו ומצליחים לבד".
