חיפוש
Close this search box.

אלימות כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה

אלימות כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה

מאת: נורית טזזו

האלימות כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה אינה זוכה לטיפול ראוי מהממסד החינוכי ועדיין לא נערכה בדיקה מעמיקה על היקף התופעה

מידי מספר שבועות אנו שומעים על תופעה אלימה או גזענית כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה לעתים על ידי אנשי חינוך המופקדים על ילדים אלה. נשאלת השאלה האם תופעות אלה הן רק קצה קצהו של מה שמתרחש בבתי הספר אליהם אנו שולחים את ידי הקהילה שבהם עלולה גזענות סמויה להוליך לביטויים מילוליים ובאופן קיצוני יותר אף לאלימות מילולית ופיזית.

בתחילת נובמבר שנת 2003 במהלך שיעור בבית – ספר "נתיבי נועם" בנתיבות נכנסו לכיתה ה' 2 אחד מהורי התלמידים ולצידו סגן מנהל בית-הספר. המורה בכיתה נדרשה לענות לשאלה מי מהתלמידים היה מעורב בקטטה שבה היה מעורב בנו של אותו הורה. המורה הצביעה על אחד התלמידים וההורה ניגש אליו והכה אותו ומשך באוזנו בחוזקה עד שהאוזן דיממה. ההורה לא הסתפק בתלמיד זה ופנה להכות תלמיד אחר ממוצא אתיופי אשר היה מעורב בקטטה עם בנו. בכל העת עמד סגן המנהל ולא ניסה לעצור את ההורה או לומר לו לחדול ממעשיו, אלא עמד דומם ונתן לו להמשיך להשתולל. רק כאשר ההורה ניסה להכות תלמיד שלישי התעשת סגן המנהל ומנע ממנו את המשך מעשיו. בנוסף להתנהגות האלימה הזו קרא ההורה לתלמידים יוצאי אתיופיה "פושעים", "כושים" וירק עליהם. בעקבות המקרה נפגעה אוזנו של אחד התלמידים עד כדי כך שנדרש לקבל טיפול רפואי.

אירוע קשה זה התרחש בשטח בית-הספר. מקום אשר אמור להעניק לתלמידים תחושת בטחון ומרחב מוגן מפני הסביבה. מעדויות של תלמידי בית הספר ממוצא אתיופי פגע המקרה קשה בביטחונם ובליבם נוצרה תחושה של השפלה וחוסר אונים כאשר גם אין להם שום ברי סמכות מבית הספר שיעזור ויתמוך בהם בעת צרה. במסגרת התגובה לאלימות הגיש האב של הילד המוכה תלונה במשטרה, "אנחנו רואים במקרה הזה הזנחה של הילדים שלנו", אומר בכאב האב, ינעלם וונדמיגיגן, "כשילד לא מסתדר אין לו למי לפנות. וזה בזמן שצריך לקרות ההיפך כשהילדים צריכים להתקדם להיות חלק מהחברה הישראלית".

מקרה נוסף התרחש ביולי 2004 בית ספר "מוריה" באשדוד בו מנהל בית-הספר נתן יחס מזלזל משפיל ופוגע בתלמידים ובהוריהם. אותו מנהל הוא זה אשר בשנת 2002 ניהל את בית הספר "צמח" באשדוד והועבר מבית-ספר זה עקב כך שנהג במדיניות של הפרדה מוחלטת בין תלמידים יוצאי אתיופיה לתלמידים וותיקים. בביה"ס התקיימו שני מסלולי לימוד: מסלול תורני שהיו בו רק 5% יוצאי אתיופיה ומסלול ממ"ד "צמח" ובו כ-70% מהתלמידים הם יוצאי אתיופיה. לשני המסלולים הפסקות נפרדות ובמסדרון היה שער ברזל ומנעול כבד שהפריד בין שני חלקי ביה"ס וכניסה נפרדת וזאת על מנת שלא יהיה מגע בין שני אוכלוסיות התלמידים.

"הפיתרון" לכאורה שיצר משרד החינוך להתנהגותו הגזענית של המנהל היה בהעברתו לנהל את בית-ספר "מוריה" באשדוד אשר גם בו נותר היחס המפלה והלוא מוצדק כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה. הפתרון בנתיבות הופקד בידיו של ההורה. בשני המקרים התנער הגוף החינוכי מאחריות למעשה, זאת בניגוד גמור לתפקיד המוצהר של מוסדות החינוך והוא להוקיע תופעות של אלימות ויחס מפלה כלפי האוכלוסייה. משרד החינוך האמור לעקור את התופעה מהשורש כנראה מעדיף להשאיר את המודעות לנושא על אש קטנה מה שעלול מאוחר יותר להביא לעידוד שבשתיקה למעשים נוספים כגון אלה.

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system