שתף קטע נבחר

אושר בטרומית: חג הסיגד האתיופי - מועד רשמי

54 חברי כנסת הצביעו בעד הכרה רשמית בחג הסיגד כמועד רשמי שבו יוכלו החוגגים לצאת לחופשה. החג, שמסמל את חידוש הברית עם האל והערגה לציון, הוא מנהג עתיק שהשתמר רק בקהילה האתיופית

מליאת הכנסת אישרה הבוקר (יום ד') בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה תכיר מדינת ישראל בחג הסיגד של הקהילה האתיופית. על פי ההצעה, החג יצוין בכ"ט בחשוון והחוגגים יוכלו לצאת ליום חופשה באותו היום. 54 ח"כים הצביעו בעד הצעת החוק, ללא מתנגדים או נמנעים.

 

חג הסיגד, המסמל את חידוש הברית עם האל והערגה לציון, הוא מועד דתי-יהודי שנחוג במשך אלפיים שנות גלות באתיופיה. מקורו בתקופת עזרא ונחמיה, שחידשו הברית עם ה' בשיבת ציון מגלות בבל, במאה השישית לפני הספירה.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק כתבו יוזמי ההצעה, חברי הכנסת אורי אריאל ויעקב מרגי, כי "הקהילה היהודית האתיופית היתה מנותקת מכל התפתחות הלכתית ומהתפתחות המסורות והמנהגים המקובלים, ולפיכך השתמרו בקהילה מנהגים מתקופת ימי בית המקדש ותקופת המקרא. חג הסיגד הוא דוגמה למה שנחוג בארץ בתקופה הקדומה - 50 יום לאחר יום הכיפורים".

  

השניים הוסיפו: "אימוץ החג על ידי הכנסת ומדינת ישראל יאפשר החייאה של מסורת עתיקת יומין, ויחזק את ההזדהות

והמעורבות של בני הקהילה האתיופית בחברה בארץ". בהתאם להצעת החוק, בכל שנה יורה שר התרבות המכהן על קיום עצרת מרכזית לפתיחת החג.

 

בחודש נובמבר פנתה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה לרבנים הראשיים, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר, בבקשה להכיר בסיגד כמועד רשמי ולבטל בכך את מר-חשוון, החודש נטול החגים. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מאיר פרטוש
חוגגים
צילום: מאיר פרטוש
צילום: דן בלילטי
אריאל. מנהג עתיק
צילום: דן בלילטי
צילום: זום 77
מרגי. לחזק את ההזדהות
צילום: זום 77
מומלצים