תעסוקה וכלכלה

על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הכספית ברוטו ממוצאת למשק עומדת על 19,118 ₪ בקרב כלל האוכלוסייה, בעוד שבמשקי בית של ישראלים ממוצא אתיופי היא עומדת על 12,294 ₪. לצד נתונים אלו, מספר המפרנסים הממוצע למשק עומד על 1.5 בקרב כלל האוכלוסייה, בעוד שבקרב משקי בית של ישראלים ממוצא אתיופי המספר עומד על 2.0. המשמעות היא שההכנסה נמוכה יותר למרות ששני מפרסמים משולבים בשוק העבודה, עקב שילוב במקצועות עם משכורות נמוכות. בבחינת נתונים אלו לצד הפרסומים בדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, ומחקרי ה-OECD, אנו עדים למצב במדינה שבו בישראל של שנת 2018 – גם כאשר ישנם שני מפרסמים במשק בית – משפחות מתקיימות מתחת לקו העוני, ותופעה זאת ניכרת ביותר בקרב משפחות ישראלים ממוצא אתיופי. בשנת 2007, האגודה הובילה את העברת סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט – 1959, וב- 2011 הרחיבה את החוק לייצוג הולם גם לתאגידים, חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות באמצעות החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי. בנוסף לכך, ישנן מספר דרכים שהאגודה שותפה בהם כדי  להילחם בחוסר השוויון הניכר:

• מאבקים אוניברסאליים הכוללים המאבק ביוקר המחייה ומאבק להעלאת שכר המינימום – ולכן אגודת יהודי אתיופיה שותפה בפורום למאבק בעוני.
• מאבקים למען הכשרות מקצועיות הולמות באחריות המדינה, וסגירת הפערים בחינוך כבר מבית הספר היסודי, בכדי לאפשר את שילובם של ישראלים ממוצא אתיופיה באקדמיה ובכך לשבור את מעגל העוני.לעמוד של נציבות שירות המדינה, וקישורים למשרות ציבוריות המיועדות לבני העדה האתיופית, לחצו כאן.