טל האס
בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה מחו חברי הכנסת המשתתפים על מחדליהן של ממשלת ישראל ביישום החלטותיה, ועל כך שהמדיניות הנהוגה בנושא העלאת בני הפלשמורה לישראל נוגדת את עקרון קיומה של מדינת ישראל
ביום רביעי, 21 בנובמבר 2007, דנה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בסוגיית העלאתם של בני הפלשמורה לישראל. הרקע לדיון הוא יישום בלתי-תקין של החלטות הממשלה בנושא. עיקרה של הביקורת הייתה על כך שדרך התנהלותה של המדינה בנושא נוגד את עצם מהות קיומה של מדינת ישראל המחויבת להעלאת יהודים לארץ, גם אם בנסיבות חייהם שלהם או של אבותיהם הם המירו את דתם.
שתי החלטות ממשלה הקשורות זו בזו נדונו בוועדה. האחת מפברואר 2003 שקבעה את זכאותם לעלייה של כל הצאצאים של יהודי אתיופיה מצד אמותיהם. השנייה ממרס 2005 קבעה רשימה פוטנציאלית של זכאים המונה 17,188 נפש.
רשימת הפוטנציאל לעלייה הסתמכה על סקר שהוזמן ב-1999 על ידי ארגונים חברתיים. את הסקר ניהל דוד אפרתי, שכיהן בעברו כראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים. בסקר נמנו שלוש קבוצות: יושבי המחנה באדיס-אבבה, יושבי המחנה בגונדר והמתגוררים בכפרים.
אברהם נגוסה, יו"ר עמותת "מכנף דרום לציון", ביקש לברר מדוע המתגוררים בכפרים הנכללים ברשימת דוד אפרתי אינם מוזכרים כלל ברשימת הפוטנציאל לעלייה. כמו כן הביע נגוסה מחאה על כך שנמנעת עליית בנים ונכדים של עולים שעברו את כל הליך הגיור. בהקשר זה הזכיר נגוסה כי משרד הפנים מסתמך על החלטה שקיבל אליקים רובינשטיין ב-2001, החלטה שהיה בה לבטל את עיקרון "גר גורר", שנקבעה בחוות דעת מ-1972 של היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, מאיר שמגר. משרד הפנים בחר לאמץ את השינוי בפרשנות ולקובעה כמדיניות.
על דבריו של נגוסה ועל מחאתם של חברי הכנסת שנכחו בדיון הגיב אריה בר, מנכ"ל משרד הפנים, ולצִדו ברוך דדון, ממונה העלייה מאתיופיה במשרד הפנים. הללו טענו מצִדם כי כל פועלו של משרד הפנים הוא בבחינת יישום של החלטות הממשלה. באומרם זאת הם התעלמו מן העובדה, ולפיה החלטות הממשלה התבססו על מידע שסיפק להם משרד הפנים; בר ודדון לא ידעו להסביר מדוע בחרו להתעלם מרשימת הכפרים בסקר של דוד אפרתי, מעשה שבעקבותיו קבעה הממשלה ב-2005 את החלטתה לגבי סך רשימת הפוטנציאל לעלייה.
חברי הכנסת ששמעו את טיעוני הצדדים הביעו את דעתם לא רק בכל הנוגע ליישום חוקי המדינה, אלא גם מחו על התנהלות המדינה הנוגדת את תפיסת קיומה של מדינת ישראל ואת אמות המוסר המעגנות את עצם מהותה. הטיב לנסח זאת ח"כ אריה אלדד שקבע כי התייחסותה של מדינת ישראל לבני הפלשמורה היא הוכחה להתכחשותה לזהותה היהודית. את הגבלת מכסת העלייה החודשית ל-300 נפש מדי חודש הגדיר אלדד כאקט פוסט-ציוני, שמקבילה לו היא מדיניות הסרטיפיקטים שהנהיגו הבריטים טרם קום המדינה. נגוסה הוסיף בעניין זה שמדיניות ההקצבה החודשית חלה רק על העולים מאתיופיה, והטענה של הממשלה היא שההקצבה נובעת ממגבלות תקציביות. שיקולים תקציביים אינם חלים על הבאת עולים מארצות אחרות בעולם.
הדיון נחתם בפנייתה של הוועדה למבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, כי יבדוק את הנושא. מבקר המדינה נענה לכך והתחייב להעניק לו עדיפות גבוהה במסגרת תכנית עבודת הביקורת.
