לתת "פוש" קטן

מדי טספאי

צלם: רני רותם

עד לאחרונה פעלו במתנ"ס בית לזרוס בשכונת תלפיות בירושלים חוגי העשרה איכותיים לנוער, שהופעלו על ידי הפרויקט הלאומי. כמי שהייתה אחראית על הפעלת החוגים, ראיתי עד כמה הם חיוניים עבור ילדי השכונה לאחר שעות הלימודים, עם החזרה מבית הספר. לרוב, בני הנוער נותרים ללא מסגרת ומוצאים את עצמם משוטטים ברחוב ללא תעסוקה. המטרה הגדולה הייתה לצמצם את הפערים החברתיים ההולכים וגדלים, וליצור זמן איכות שימלא את אחר הצהריים שלהם בתוכן ובעשייה. כל התוכניות שהפעלנו נבנו מתוך היכרות עם המצב בשטח ובמקביל נעשה מיפוי צרכים. לאחר מכן, במסגרת התקציב בניתי תוכניות, שבסופן הניבו פירות יפים.

במהלך הקיץ בנינו פרויקט מיוחד לנערים שבעצם היה סוג של הגשמת חלום, שלא נעשה עד כה, כיוון שלא האמינו שיש פוטנציאל בנערי השכונה שהוגדרו כ"נוער-שוליים".

מתוך אמונה, אידיאולוגיה ונחישות שהם כישרוניים, הוצאנו סינגל, שיר היפ-הופ שכתבו ושרו הנערים, והוכחנו מעל לכל ספק, שהנערים האלה יכולים ובגדול!

למרבה הצער, לרוב בני נוער יוצאי אתיופיה נתפסים כדמויות שליליות, בפרט נערי שכונת תלפיות. כאן הם הוכיחו לחברה כולה את ההפך, שיש להם מה לתרום ומה לומר לחברה וזה נעשה בדרך מתורבתת – שירה שיש בה המון מסר…

קבוצת הנערים התלכדה סביב מדריך ומעבד מוסיקאלי, כללה חמישה בני נוער יוצאי אתיופיה ונער נוסף ממוצא רוסי, חבר של אחד הנערים השכונה. יחד כתבו את השיר והלחינו אותו, כך שבסוף יצאו חברים טובים. מילות השיר נוגעות בעצב שלהם על איך החברה תופסת אותם לדעתם – כילדי שכונה מוזנחת שמשוטטים ללא מעש והם מצידם מבקשים שיראו אותם קצת אחרת – כילדים ישראלים לכל דבר.

הנערים כתבו ועיבדו מוזיקלית את הסינגל, שהופק והוקלט באולפן הקלטות מקצועי. עם המון סיפוק, גאווה, אמונה ונחישות מצד הנערים, השיא הגיע כשהסינגל הושמע בטלוויזיה בערוץ HOT והם רואיינו לערוץ. זו, מבחינתי, הצלחה משמעותית שמביאה תקווה לעתיד.

ברצוני לומר לכל הגופים ומקבלי ההחלטות בכל הרבדים – אסור לקטוע את התקווה של הנערים! המסר שחשוב לי להעביר הוא שיש המון פוטנציאל וכישרונות, שאם רק ניתן להם "פוש" קטן, הם ימשיכו לבד.

כל מה שנעשה והצליח כמעט ניסגר לחלוטין ואותם נערים מוצאים את עצמם שוב משוטטים ברחובות ללא מעש. חורה לי שלא רק שלא משקיעים מספיק, אלא שסוגרים גם את המעט שנישאר. זוהי קבלת החלטות שגויה שיהיה לה מחיר. זה פוגע באופן ישיר באמון שהצלחנו לבנות עם הילדים במשך הרבה זמן. כך הכל יורד לטמיון וחבל. פשוט חבל.