בדרך לשינוי?

לילך גביש צילומים: אבי אייך

ביום רביעי התקיימה בפתח תקווה הפגנה כנגד האפליה הקשה שננקטה כלפי ילדות מהקהילה בבתי ספר בעיר, בה הן הופרדו מילדות אחרות בבית הספר בכיתה ובהפסקה. מאות מפגינים התכנסו בחניון העירייה, רובם צעירים וסטודנטים בני הקהילה. במהלך ההפגנה שערכה שעות ארוכות, המפגינים סגרו אזורים שונים בעיר לתנועת כלי רכב, תוך שהם צועקים סיסמאות הקוראות לשילובם בחברה ותוך קריאה לראש העיר להידבר עם נציגי הקהילה. ההפגנה הסתיימה בשעות הערב ולאחריה התקיים דיון בין ראש העיר וחברי המועצה לבין נציגי הקהילה בעיר ובנוכחות גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק למען שוויון חברתי ליוצאי אתיופיה ואברהם נגוסה, יו"ר נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה. בפגישה הגיעו הצדדים להבנות, אשר כעת יש לראות את מימושן.

בין ההבטחות המרכזיות, הוחלט שהחל מספטמבר 2008 יפוזרו ריכוזי התלמידים בבתי הספר כך שבכל בית ספר בעיר לא יהיו יותר מ- 25% יוצאי אתיופיה בכל בית ספר. עד לראשית שנת הלימודים הבאה, כל הורה זכאי לדרוש להעביר את ילדו לבית ספר אחר. יש לזכור כי מדיניות זו הונהגה בעבר, אך הופסקה בעקבות תלונות ההורים על מגבלות ההרשמה שהטילו על ילדיהם. "זה מהפך", אומר נגוסה שנכח בדיונים, "פתח תקווה יכולה להיות מודל, כך שכל הערים האחרות ילכו לכיוון אינטגרציה". כמו כן, הובטח לנציגים לנקוט צעדים חריפים כנגד מוסדות שינקטו אפליה כלפי תלמידים בני הקהילה.

בישיבה הוחלט למנות תושבים מקרב יוצאי אתיופיה לתפקידי עובדי עירייה מקצועיים וביניהם מנהל אגף, שישתלבו במערכות העירוניות. עניין נוסף שהמועצה החליטה עליו הוא להעביר את הטיפול בבני הקהילה המתגוררים בעיר ממחלקת הרווחה לאגף הקליטה של העירייה. עד עתה הם טופלו באופן אוטומטי דרך מחלקת הרווחה. "מדובר באבסורד. זו התנהלות שערורייתית, אין שום חוק שאומר לפעול כך", אומר נגוסה.

"בהפגנה היו יותר מדי קולות, שלא תמיד היו אחידים", אומר דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "לגבי הבטחות העירייה, הבעיה היותר קשה היא מבחן התוצאה, חשוב שתושבי המקום ייקחו חלק ויבחנו את יישום ההחלטות. חשוב לזכור שבזמן שאנחנו מטפלים בפתח תקווה, האירועים האלה קורים בהרבה מקומות אחרים. דבר נוסף הוא, ניכר שהרבה יותר ממה שהקהילה יצאה למחאה, התקשורת הכתיבה את הטון. חבל שאנחנו מתנהלים על פי התקשורת".

"מה שעצוב הוא שמעט מאוד מהנוכחים בהפגנה היו כאלה שאינם יוצאי אתיופיה", אומר השחקן והבמאי שמואל ברו, חבר במטה המאבק למען שוויון חברתי ליוצאי אתיופיה, "יש במדינה הזו אנשים שחוו את האפליה בשנות ה- 50, שעומדים מהצד ומגלגלים עיניים, זו לא גזרה משמיים. הגיע הזמן שאנשים שעברו שואה ודחייה יבינו שלא ניתן לנקוט באותה דרך שהגויים בעולם נהגו ביהודים. אנחנו עומדים בחזית בגלל הבולטות של הצבע. צריך להתעורר. אי אפשר לחשוב שזה מאבק של קבוצה קטנה. אנחנו לא מבקשים הנחות, אלא זכויות לגיטימיות. אין פה דרישה מוגזמת. אם החברה רוצה להראות ככה בעולם, צריך לחשוף אותה במערומיה, כאנשים צבועים שלא מוכנים לעשות סדר בבית שלהם. מצד שני, יש אנשים טובים שרוצים לחיות יחד ולקלוט את העלייה שלנו שהיא עשירה בתרבות ובמסורת. הגיע הזמן להפוך את המאבק הזה לכלל חברתי".