משה שטה

צילום: מברטו מששה

מנהגי השתייה בשמחות ובלוויות מהווים סכנה חברתית של ממש, בעיקר לילדים ונוער

"שתיית אלכוהול מותרת מעל גיל 18" הוא חוק, אשר רבים אינם אוכפים. קהילת יוצאי אתיופיה ידועה בהתארגנות קהילתית, הן בשמחות והן, חלילה, בלוויות. שני המקרים מלווים בשתייה מופרזת של אלכוהול, תופעה מזיקה לקהילה בכלל ולדור הצעיר בפרט.

"כמעט ואין יום חמישי שלא מתקיים בו אירוע משפחתי", אומר גיא (שם בדוי), המתגורר בבניין המאוכלס ברובו על ידי בני הקהילה, "בסופי שבוע אני רואה בני נוער מתקבצים יחד ושותים אלכוהול ללא הפסקה. התופעה הזאת הייתה מקובלת באתיופיה?", הוא שואל.

שתיית אלכוהול הייתה קיימת באתיופיה, אך צריכתו היתה מוגבלת. האלכוהול הוכן על ידי נשים בביתן והיה ברור לכל, כי בני נוער לא נוגעים במשקאות, אלא אם קיבלו לכך היתר מיוחד מהוריהם.

"קיום האירועים לכשעצמו איננו בעייתי", אומר דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "להפך, אירועים מלכדים את הקהילה. כך גם לגבי שתיית אלכוהול. הבעיה מתחילה כשהשתייה נעשית בהפרזה".

בארץ, במרוצת השנים, משקאות חריפים, ובעיקר בירות, הפכו לחלק בלתי נפרד ממלאי המשקאות הביתיים. תרבות ה'מה יגידו אם…?', הרווחת בקרב הקהילה, במקרה זה אם לא יהיה אלכוהול להגיש לאורחים, מביאה את בני הנוער לחשיפה מסוכנת מבית למשקאות החריפים. גם בבתים בהם בני הבית אינם צורכים אלכוהול, הוא נמצא שם דרך קבע. "תופעה זו פסולה מעיקרה, ואסור לתת לה להשתרש", אומר אדמסו, "אפילו אם שני ההורים אינם צורכים משקאות אלכוהוליים, בבית בו מצוי כל העת ארגז בירות, בני נוער רואים באלכוהול עניין לגיטימי וצורכים את המשקאות בעצמם. לאוכלוסיית המבוגרים יש אחריות כבדה למנוע ולצמצם את התופעה".

בדרך כלל, בכל שבוע מתקיימים יותר משני אירועים, בהם חייב כל אחד להשתתף ולקחת חלק בחגיגת האלכוהול. האירועים הם מקור ל"התפרקות" מקשיי היום יום, ולצד השתייה המופרזת, ההוצאה הכלכלית הבלתי מושכלת, היא בעיה נוספת. בני נוער ילידי הארץ מפנימים שצריכת אלכוהול היא "מחלה אתיופית" וזו הופכת לדרך שלהם.

בעת אירוע משפחתי, השכנים, החברים והמכרים עוזרים לבעל האירוע לנהל אותו, כולל חלוקת מזון ומשקאות. לא אחת, האורחים לוקחים ארגז שלם של בירות ומחלקים למכריהם, לבני נוער ואפילו לילדים. "לא יתכן מצב שבו אורח מחלק משקאות משכרים לכל דורש. האם הוא היה עושה זאת לילדיו הקטנים?" תמהה אדמסו ומציע: "יש לפעול לצמצום אירועים משפחתיים המתקיימים מתחת לבנייני מגורים". פתרון זה קיים בערים שונות, דוגמת ראשון לציון, בה העירייה הקצתה עבור בני הקהילה מבנה לקיום אירועים באזור התעשייה.

"שתייה באירועים משפחתיים וחברתיים היא התנהגות מקובלת, למרות שבתרבות המוצא קיימים פתגמים הרואים בשכרות התנהגות פסולה", אומר ד"ר ארנון אדלשטיין, קרימינולוג וסוציולוג, מומחה בנושא עבריינות בקרב נוער עולה". מחקר שביצע ד"ר אדלשטיין מעלה ממצאים מדאיגים בקרב בני נוער: 75% מהמשתתפים דיווחו על שתיית אלכוהול לפחות פעם בשבוע, כאשר בקרב משתמשים בסמים ישנה צריכת אלכוהול מרובה. ההיכרות עם האלכוהול והצריכה השוטפת שלו נחשבים, כמו סמים, לחוויה חברתית. אולם בקרב הצעירים נמצאה תופעה מדאיגה של שימוש באלכוהול גם עם חברים וגם לבד".

"אין ספק כי אם תופעת השתייה באירועים לא תיפסק, מצבם של בני הנוער ילך וידרדר והתופעה תתפשט לילדים מתחת לגיל 10", אומר ניר (שם בדוי), מדריך נוער ממרכז הארץ, "המצב בשטח מעיד עד כמה האירועים בעייתיים. במהלך השבוע אני מפעיל מועדון נוער. מספר המבקרים במועדון גבוהה יחסית, אולם מידי יום חמישי המועדון כמעט ריק, צוות המועדון מקיים סיורים בשכונה בשעות הערב ואנו רואים את בני הנוער מבלים באירועים המשפחתיים ועושים הכל כדי להתחבא מאיתנו. בני הנוער צורכים משקאות אלכוהוליים מספר פעמים בשבוע, ללא עלות כספית ובכמות בלתי מוגבלת".

שתיית אלכוהול בקרב בני נוער היא פצצה מתקתקת המחייבת שיתוף פעולה בין כלל הגורמים והארגונים החברתיים. רבים אומרים שיש למנוע צריכת משקאות חריפים בקרב מתבגרים, אך לדעתי, קודם לכן יש לפעול באמצעים של הסברה ועבודה עם בני הנוער וההורים, וכן לנקוט צעדים להורדה משמעותית של מספר האירועים ואת זמינותם של המשקאות החריפים.

"כולנו חייבם להתגייס על מנת למצוא פתרון לתופעה ויפה שעה אחת קודם", מסכם נוח, חבר סיירת ההורים ברמלה, המסייר בעיר מספר פעמים בשבוע, "אני מבין את חשיבות שימור המסורת שהייתה נהוגה באתיופיה, בה החגיגה נמשכה כמעט שבוע ימים, אך בסיורים שאני מקיים בלילות אני נדהם לגלות עד כמה התופעה מדאיגה. משיחות שאני מקיים עם הנערים הם אומרים שאם לא היו מסיבות מתחת לבניינים, והמשקאות לא היו כל כך זמינים, צריכת האלכוהול היה פחותה. בני הנוער מחכים לסוף השבוע כדי לצרוך כמה שיותר אלכוהול, ואפילו ישנם נערים שמחביאים ארגז שלם כדי להמשיך ולשתות במהלך השבוע", הוא אומר ומתריע: "אנחנו מאבדים את הילדים שלנו".

הכותב הוא מנהל גרעין קהילתי "אנדנת" ברמלה, במסגרת חברים בטבע – העצמה קהילתית.